באיזה גובה מים ממוצע טובעים נהגי הליסינג?

לפני כמה שבועות הצגתי בפניכם את הנתון לפיו בעלי הרכב הצמוד נוסעים בממוצע כפול מבעלי רכב פרטי, על פי רשות המיסים. לאחרונה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים חדשים על הנסועה בישראל לשנת 2012. הנתונים פורסמו ב"כלכליסט" בכתבה שטענה משום מה ש"כולם מפסידים מהקילומטראז' של נהגי הליסינג". האמנם כך?

מאת אבי הורוביץ, יועץ ליסינג

צרו קשר עם אבי הורוביץ וחסכו בליסינג התפעולי

צרו קשר עם אבי הורוביץ וחסכו בליסינג התפעולי

על פי נתוני הלמ"ס, הנתונים מספרים שרכב ליסינג נוסע בממוצע כ-31.4 אלף קילומטרים בשנה ואילו רכב פרטי נוסע בממוצע 14.3 אלף קילומטרים בלבד. הכתבה טוענת שהפער מחדד את חוסר השוויון בשוק הרכב בישראל שבא לידי ביטוי במיסי קנייה, במחירי דלק ובמחירי רכב גבוהים.

להלן אבהיר מדוע הנתונים לא רק שאינם נכונים, אלא אף מטעים. כמו כן אתייחס לשאלה מהו ממוצע הקילומטרים ומדוע הוא מטעה.

אתם בוודאי מכירים את הסיפור על אותו אדם שטבע בים בגובה מים ממוצע של 10 ס"מ. הסיפור נועד להגיש את חוסר הדיוק שבמונח "ממוצע". ולעניינינו, מדד נסועת לקוחות הליסינג הוא כ-31 אלף ק"מ, אבל מה הוא משקף? האמנם מדובר בנצלנים שמקבלים רכב ללא תשלום ונוסעים למטרות הנאה? האמנם אותם נצלנים מגדילים את מדד הנסועה ולא משלמים עבור כך?

שלושה סוגי משתמשים עיקריים

העובדות הן שמדובר על ליסינג תפעולי או רכב צמוד, ישנם שלושה סוגי משתמשים.

  • משתמשי ההייטק, "ההייטקיסטים". רוב רובם של אלו החזיקו כלי רכב אם בליסינג תפעולי או בכלי רכב צמוד של המעסיק, לצורכי נסיעה קצרה מהבית לעבודה. אבל בסופי שבוע, "חגגו" ועשו שימוש בכלי הרכב לצרכים פרטיים כמו טיולים וכו'. אלו היו האנשים שטבעו את המונח "מאזדה 3 4X4". בשנים האחרונות הוברר כי השימוש לאלו המבצעים נסועה הנמוכה מ-20 אלף ק"מ בשנה, אינו כדאי, ורובם החזירו את כלי הרכב והפסיקו את השימוש בכלי רכב צמוד.
  • האנשים העובדים רחוק ממקום מגוריהם. בעלי מקצוע רבים נאלצים לעבוד במרחקים העולים על 40 ק"מ לכל כיוון. משתמשים אלו, רק לצורכי עבודה, מבצעים כ-80 ק"מ בכל יום, ועל בסיס 21 ימי עבודה בחודש, מדובר על כמעט 25 אלף ק"מ נסועה בשנה.
  • האנשים המשתמשים בכלי הרכב לצורכי עבודה. אלו הם צרכני הנסועה הכבדים ביותר, וחלקם הגדול מבצע כמעט 50 אלף ק"מ בשנה.

מה המסקנות מקבוצות אלה?

 

כפי שניתן לראות, אין כלל לגבי אלו המשתמשים בכלי רכב צמוד. הממוצע הגבוה נקבע בעיקר בגלל אלה השייכים לקבוצה השלישית. הם אלו המבצעים את מדד הנסועה הכבד ביותר, ומטים את המדד לכיוון של 31.4 אלף (הנתון הממוצע).

"הממוצע" אינו רלוונטי לצורך הבנת הנושא. בפועל, אם נניח ש-20 אחוזים מהעובדים מבצעים 50 אלף ק"מ בשנה, כלומר חמישית מכלל העובדים, כי אז יתרת 80 האחוזים שמבצעים רק 25 אלף ק"מ בממוצע, המדד הממוצע הכללי יגיע לכ-30 אלף ק"מ. זוהי התשובה לתזה כאילו מדובר בניצול הליסינג לצרכים פרטיים.

חוסר שוויון בענף הרכב?

לגופם של דברים, בכתבה נכתב כי קיים חוסר שוויון בענף הרכב. בעיניי, קשה להבין בין מי למי קיים חוסר שוויון. הראינו שמשתמשי הליסינג או הרכב הצמוד (כ-300 אלף במספר) משלמים עבור כך ממשכורתם החודשית ורובם משלמים שווי שימוש. יתרה מכך, אותם אלו המקבלים רכב ממקום העבודה ומשלמים שווי שימוש, אם לא עושים שימוש לצורכי עבודה, הם מוגבלים בכמות הנסועה לצרכים פרטיים.

כמו כן, נכתב בכתבה על חוסר שוויון במחירי הרכב. בהקשר זה ניתן לציין את הטענות של האוצר בנוגע לכך שקיים אוליגפסון, המונע התנהלות תקינה של השוק. כוונת האוצר במקרה זה, איננה ברורה.

אבי הורוביץ– ייעוץ ליסינג
הכותב יזם את פעילות הליסינג התפעולי בישראל ומשמש כיועץ.

פורסם בקטגוריה חסכון בדלק, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.